שישי משפחתי בטבע- עם שרית ברנס "תנועת המשפחות הארצישראלית"
כשאומרים "טיול משפחות" יש אולי מן נטיה כזו לחשוב על טיול מיטבי שבת, או במקסימום הליכה קלילה… אבל, תסכימו איתי שישנן כל מיני סוגי משפחות, ולמה שנקפח את המשפחות שקצת יותר הרפתקניות? ושמוכנות גם לצעוד במסלול שלא נחשב בדרגת קושי קלה עד קלילה…
אם כן, ההמלצה שלי להיות מופנית בדיוק למשפחות האלו!
ואני מזמינה אתכם להרפתקה מיוחדת במינה, שתצריך מכם השקעה ששכר ענק של סיפוק בצידה.
אז, קבלו את השישי שלכם מוקדם מהרגיל עם זריחה מטורפת בארבל!!
כן, כן, קראתם נכון, זריחה.
מה שאומר שמן הסתם תאלצו לצאת מהבית בלילה, או לישון באזור מגדל/טבריה
אבל כפי שאמרתי – השקעה מטורפת, והסיפוק מובטח.
טוב, שניה עוצרת רק כדי לחדד משהו.
אמנם הבטחתי לכם זריחה בארבל, א-ב-ל, מאחר והאתר הינו שמורת טבע, אסור להכנס לתחום השמורה בחושך.
אנחנו התחלנו את הטיפוס ממש כשהחל להאיר (הזריחה ע"פ דר גוגל היתה ב5:35, התחלנו ב5:17…) , את השמש "תפסנו" באמצע הדרך במרפסת תצפית, ועדיין זה היה מרהיב גם בפסגה, על אף שהשמש כבר עמדה בשמים.
ובכן, ישנן מספר אפשרויות למסלול בארבל, אני עשיתי את המסלול שמתחיל בחרבת חמאם.
שימו לב שהמסלול אינו מעגלי!! אלא הלוך-חזור באותה הדרך.
אם שאתם את עצמכם האם יש טיפוס- אז התשובה היא כן… כל הדרך הינה בעליה, בדרגת קושי בינונית.
אנו הולכים יחד עם סימון השבילים האדום.
מימכם תראו את הר ניתאי, ואנו כמובן מטפסים אל עבר מצפור החרוב בראש הארבל.
כבר שתתחילו לטפס תבחינו במערות הפעורות במצוק, ובשרידו המבצר העתיקים.
מערות אלו (שבמקור הנן טבעיות, אך הוסבו למגורים) שימשו מורדים בתקופות שונות, נגד הורדוס ונגד הרומאים.
נמשיך בעליה, מולכם כבר תבחינו בכדור האש העולה בשמיים. תאמינו לי שאין מרגש מזה.
לראות את השמש מולכם, ולהזכר במדרש-
"ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר. אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת"
זמן לשים ברקע כמובן את השיר –
https://www.youtube.com/watch?v=4n7sOs7bu8s
באמצע הדרך תגיעו למרפסת תצפית, שם תוכלו לנוח, להינות מהיופי של הכנרת
ולאגור כוחות לסוף המסלול, שכולל קצת טיפוס עם יתדות, עד למצפור החרוב.
הדרך חזרה לרכב תהיה כמובן כולה בירידה… וגם היא חוויה נחמדה מאוד.
מה להביא?
אוכל, שתיה, מים, כובע, תיק נוח, נעליים למסלול.
מה כדאי לדעת?
המסלול הינו בשטח גן לאומי, יש לשלם באם יוצאים דרך הכניסה הראשית לגן הלאומי.
ניתן לשים רכב שני בכניסה הראשית של הגן הלאומי, ולחסוך את החזור לרכב.
רגע! אנחנו רוצים שהילדים גם ילמדו משהו!
ככל הנראה מערות הארבל שימשו כבר בתקופה פרהיסטורית. בשנת 161 לפנה"ס המצביא הסלאוקי בקכידס הגיע לעיר ארבל שבגליל, ולפני עלייתו לירושלים הציב מצור על הנמלטים למערות ותפס אותם.
בתקופת בית שני היה הגליל תחת שלטונו של הורדוס, שהוכתר ב-37 לפנה"ס על ידי הרומאים לשליט הגליל. הורדוס ביקש לדכא את מורדי הגליל, תומכי אנטיגונוס החשמונאי. תושבי הארבל נודעו כמי שהתנגדו באופן נחרץ לשלטונו.
המערות שכנו בצלעות הרים תלולים שהדרך אליהם הייתה מוגבלת והעמידה את צבאו של הורדוס בפני קשיי נגישות. הורדוס נאלץ להשתמש בדרכי לחימה מתוחכמות וזאת משום שדרכי הלחימה השגרתיות לא היו רלוונטיות בסיטואציה הקיימת. השיטה כללה הורדה של חיילים בארונות קשורים בחבלים, עד שהגיעו לפתחי המערות, שם, את מי שתפסו הרגו ובמתנגדים שהחזיקו מעמד, פגעו באש. הקנאים לא נכנעו והעדיפו למות ולא ליפול בשבי.
המערות הטבעיות הקרסטיות, שהותאמו למגורי אדם, הן כנראה כפר המערות הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו. כפר המערות שבארבל מוזכר כאחד מ-19 הביצורים של יוסף בן מתתיהו ולמעשה היה חלק מההכנות למרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי (שנת 68 לספירה). הלוחמים היהודים בחרו להקים מערך הגנה באמצעות כניסה לתוך המערות הנמצאות שם בשפע על ידי השתלשלות בחבלים, הפיכתן למגורים והכשרתן כמקום מפלט ללוחמים ומשפחותיהם בשעת חירום (כמו בימי הורדוס). לא מן הנמנע שנעשה שימוש במערות הנגישות ביותר גם בימי שיגרה ושקט. הצלבנים, הממלוכים והטורקים השתמשו גם הם במצוקיו של הארבל לצורכיהם והקימו עליהם מבצר גדול בנקודה אסטרטגית בדרך הים. אין הרבה ידיעות על הארבל בתקופות אלה.
(וויקיפדיה)
איך מגיעים?
WAZE חורבת ואדי חמאם.
