גם היום יצאנו לשמח את אנשי רעננה מהמרפסות.
ועכשיו מהזווית שלי-
זו אחת החוויות היותר מיוחדות שחוויתי
מכל המרפסות אנשים רוקדים
מכל בית מלא אנשים מחייכים
וכמעט כולם בלי יוצא מן הכלל רוקדים ומריעים.
ואז הגעתי לתחנה השלישית במסע שלנו
והופ
במקום ילדים… 98 אחוז מהאנשים שיוצאים- מבוגרים!!!
שניה של הלם… מה אני עושה?!?!
כל הפלייליסט שלי מורכב על שירים לילדים.
נושמת עמוק
זורקת בדיחה
ואז פשוט בלי להתבלבל עושה לכולם יחד "אצא לי השוקה" וריקוד הציפורים, בואו נאמר שזו היתה התחנה הכייייי זורמתתתת שהיתה לנו!!!
אני אישית נקרעתי מצחוק.
אוקיי. צחקנו
מה עכשיו?
על הרחוב התקבצו כבר קהל יפה
עדיין מעט ילדים
הרבה קשישים.
מפה לשם- מזל שיש לי על המחשב מחא פלייליסים
והופ- זרמתי לריקודי עם קלילים, ופשוט כל הרחוב רקד לצלילי נולדתי לשלום..
קיצור… אני נהנתי מכל שניה!
תודה רבה ממש לציפי הוז וליוסי ותרבות יהודית רעננה.
תודה לגיל מ אוטופוזה על הרכב המדליק העונה לשם- דבי!
ותודה לעיריית רעננה, כוחות הביטחון והתושבים!
בטוחה שעוד נפגש…..
