מה בין ימי "בין המצרים" וארץ הגרבובים??

בימים אלו שלפני תשעה באב, אנו משתדלים להרבות באהבת חינם.

כידוע בית המקדש השני חרב ע"פ המסורת בגלל שנאת חינם, ובגלל שעם ישראל לא נהג כבוד אחד בחברו
כמו כן, גם ע"פ המסורת, בית המקדש השלישי ייבנה בזכות אהבת חינם.

היום, אנו נוטים לדבר הרבה בשבחה של הייחודיות של כל אחד, ואיך בתוך הייחוד לקבל את האחר והשונה מאיתנו.
וזה נפלא ומקדם שיח בונה ויפהפה.

אבל יש לי תחושה לפעמים, כי איכשהו, מרוב שימת דגש על מציאת הזהות הייחודית לכל אחד, נדחק קצת הצידה השיח של חשיבות היחד.

אמנם ברור מאליו שקבוצה בנויה מממספר פרטים שחברו להם יחד. אבל יש חשיבות גדולה מאוד גם למהות של הקבוצה עצמה, שהרי גדול השלם מסך חלקיו.

העם היהודי, בתקופת בית המקש השני, היה מחולק לקבוצות קבוצות, וכתות שונות.
כל אחד "פיתח" את הייחודיות שלו (הפרושים,הצדוקים והאיסיים…) ומתוך כך נוצר פרוד גדול בעם, וגדלה השנאה בין הכתות, אשר הביאה בסופה למלחמת אחים. (ושריפת מחסני התבואה שהיו יכולים לשמש את הנצורים) והסוף הבלתי נמנע- של חורבן הבית.

הכתות השונות שכחו שבסופו של דבר כולנו עם אחד. עם בית מקדש אחד. ואמונה אחת, באל אחד.
אם היו זוכרים זאת, האם היו יכולים להתעלות מעל הרצון לייחודיות ולמצוא את המקום לחיבור?

אז מה לחורבן הבית והגרבובים?
אין קשר כמובן.
אבל יש כאן פתח לשיח!

מה חשוב- הייחוד או היחד?
ומה הפתרון?

בסדרה ארץ הגרבובים, גרב עוזב את הזוג שלו, הגרב השני, ומגיע אל ארץ מיוחדת במינה-
ארץ הגרבובים, שם הגרביים חיים כל אחד לבדו, ולא ביחד, בשניים.
בארץ הגרבובים כל גרב מגלה במה הוא מיוחד, ושם כל גרבוב הוא יחיד ואין כמותו אף לא אחד.
לאורך כל הסדרה גרב מתלבט-
האם להישאר יחיד ומיוחד, או לחזור אל הצד השני של מכונת הכביסה, שם מחכה לו הזוג שלו.
מה כדאי לו-
הייחוד או היחד???

כפי שגרבובית מסבירה לגרב בפרק האחרון, הפתח אל ארץ הגרבובים נמצא תמיד.
ואפשר להיות גם בצד בו אנו חלק מזוג (או צוות, או קבוצה) וגם בצד השני, בו אנחנו מיוחדים וייחודיים.

ועלינו ללמד את הילדים מהו האיזון בין שני הצדדים.

תרבו באהבת חינם.
ודרישת שלום מהגרבובים!
שלכם
שרית

ארץ הגרבובים- סדרה מדליקה לילדים! לצפיה לחצו כאן

 

לקבלת עדכונים מלאו את הטופס הבא:

    כתיבת תגובה